<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן שמ"ה</h1>
<h2>דף לט:</h2>
שאלת עוד בענין טבח ישראל ומקולי ישמעאלים ומנהגם של ישמעאלים לשחוט לעולם כנגד המזרח וכן בכל העבודות שלהם מחזירין פניהם לרוח מזרח וקורין לו אל קבלה והם מחשבין דבר זה לדברי רוח שלהם תועלת, וכשיבא הישראל לשחוט לא יניחוהו לשחוט אלא אם כן ישחוט לצד האל קבלה כחוקותם. וכשמעי הדבר חרה לי לפי שאין די שיש בזה משום לא תלכו בחקות הגוים [ויקרא כ'] אלא שיש בזה אף משום עבודה זרה אחר שהם חושבים אותו רוח לתועלת, שהרי השוחט לשם הרים אפילו לרפואה בעלמא או לשם כשפים אסור, ואע"פ שאין כונת השוחט הזה לכך וזה מחשב וזה עובד לא אמרינן [ל"ח ע"ב] מכל מקום אסור הוא משום נראה וכמו ששנינו [מ"א ע"א] אין שוחטין לתוך ימים ומפרש בגמרא משום נראה. הודיעני אם הדבר אסור מאי זה צד שיהיה ובחסד הרחמן יישר חילי ואבטליניה. תשובה יישר חילך שמנעת וכן ראוי לגעור ולבטל המנהג. ומכל מקום אינו דומה לשוחט לשם הרים דהתם השוחט בעצמו מתכוין לכך, אבל הכא זה מחשב וזה עובד לא אמרינן. ולשוחט לתוך ימים נמי לא דמיא דשאני התם דכיון דאיכא דשחטי לבבואה דימא האי מאן דשחיט לתוך הים איכא משום נראה והוא הדין לשוחט לתוך הגומא, אבל שוחט ומחזר פניו לאחד הרוחות מאי קאמרי דילמא איתרמויי הוא דאיתרמי ליה הכין, דאפילו הרים נמי שיש ששוחט לשמו או לשם שדו לא שמענו שיהא אסור לשחוט בהרים דלתוך ימים ונהרות אמרו [מ"א ע"א] בהרים לא אמרו ולשם הרים אמרו על גבי ההרים לא אמרו. והטענה בזה משום דבכי הא אף משום נראה ליכא דמימר אמרי תמן הוה קאי ואיתרמויי איתרמי ליה, וכל שכן כאן דאיכא למימר איתרמויי איתרמי ליה. ועוד שאם אנו באין לדמותה לשוחט לתוך ימים אם כן אף אנו נזהר שלא לשחוט בשלנו כנגד המזרח ולא שמענו מי שנזהר בכך. ומ"מ אחר שהישמעאלים מקפידין בשלהן והן מזהירין בשעת מעשה בפרוש לשחוט כנגד המזרח דוקא ראוי הוא לבטל המנהג ולגעור במי שעושה כן ויישר חילך ותבטלינה.
